מהו
פמיליזם?
אחרי יותר משלושה
עשורים של מלחמה אכזרית בין המינים בחברה המערבית, אשר לוותה בנסיקה בשיעור
הגירושין, בירידה מקבילה בשיעור הנישואין, ובעלייה מתמדת בשיעור ההתאבדות בקרב גברים,
יש צורך להשיב למוסד המשפחה את כבודו וחוסנו. המשפחה היא המולקולה הבסיסית ממנה
בנויה החברה, ולמדינה יש אינטרס ברור לחזקה. למרבה הצער, באמצעות חוקים כמו 'חוק
משפחות חד הוריות' ואחרים, המדינה עסקה בדור האחרון בעיקר בטיפוח מודלים
אלטרנטיביים על חשבון המשפחה ה'קלאסית' והנורמטיבית: אבא, אמא, ילדים, סבא
וסבתא.
המילה פמיליזם נגזרת מהמילה family, משפחה, כפי שהמילה 'פמיניזם' נגזרת
מהמילה femina,
'אישה' בלטינית. לפי דעתנו, המלחמה שמנהל הפמיניזם הקיצוני נגד מוסד המשפחה פוגעת
בחוסנה של המשפחה הישראלית-יהודית, תורמת לעלייה החדה באחוז הגירושין ולירידה
התלולה במספר האנשים המתחתנים ומולידים ילדים. מאות אלפי ילדים וילדות נחשפים
לסיכונים קשים בשל פירוק משפחתם ובשל העובדה שהם גדלים ללא נוכחות רצופה של אחד
מהוריהם הביולוגיים.
כפמיליסטים,
אנו מושפעים מרוחה של ההלכה היהודית, המקדשת את התא המשפחתי ומכירה בחובתה של
החברה לתמוך בזוגיות בעת משבר ולפעול למען שלום בית. אנו רואים בגירושין ניתוח
מסוכן שיש לנקוט רק כשאין כל ברירה אחרת וסבורים שיש לקיים דיון מחודש, נרחב
ומעמיק, בתפיסת גירושי ה-no fault שהשתרשה בעידן הנוכחי.
כפמיליסטים,
אנו מכירים בכך שחיי משפחה עלולים גם להפוך לסיוט עבור אחד או יותר ממרכיביה,
ומבינים שלפעמים אין מנוס מגירושין. אנו מכירים בכך שאלימות במשפחה היא תופעה קשה
ומכוערת, ומאמינים שיש לטפל בעבריינים בכל חומרת הדין. כל זה אינו סותר את אמונתנו
הבסיסית במשפחה השלמה כדבר שלחברה יש עניין לשמרו.
כפמיליסטים,
אנו חפצים בביטולם של חוקים מעודדי-גירושין כמו חוק "משפחות חד הוריות".
איננו מאמינים במתן הטבות אוטומטיות לאדם רק משום שהתגרש מבן זוגו. צריך למצוא דרך
לסייע לנשים גרושות שהשקיעו את מיטב שנותיהן בגידול ילדים על חשבון בניית קריירה
עצמאית, אך צריך גם למנוע מצב שבו הגירושין הופכים למסלול לעשיית כסף קל לאורך שנים
ארוכות באמצעות גביית מזונות ילדים מנופחים מאבות אומללים.
כפמיליסטים,
איננו סבורים כי "מקומה של האשה במטבח" ואיננו מתעלמים מהישגיו החשובים
של הפמיניזם בשבירת סטריאוטיפים שליליים לגבי נשים. כאנשים המחשיבים את המשפחה
והילדים מעל כל אושר אחר, ברור גם שעינינו אינה צרה באבות הבוחרים לשהות בבית
ולטפל בילדיהם. ואולם, מאותן סיבות ממש לא ייתכן שהחברה תלעג לנשים הבוחרות להישאר
בבית. לנשים צריכה להיות האפשרות לבחור בתפקיד אם/רעייה כייעוד עיקרי, אם למשך
תקופה ואם באופן קבוע, מבלי שיצטרכו להתבייש בכך.